Make your own free website on Tripod.com
אור בוקע מן האין

אור בוקע מן האין

מאת: אלי מלכי

 

מאמר זה נכתב בהשראתו של סטוארט פרין - מורי הרוחני. חלק מהמושגים המופיעים במאמר הובהרו לי לאחר שנחשפתי לעבודתו של דניאל פלדמן, ובמיוחד לספרו:

 

Qabalah - The mystical heritage of the Children of Abraham.

 

המובאות מספר הזהר לקוחות מספרו של ישעיהו תשבי "משנת הזהר".

המאמר עוסק בתודעה רוחנית כפי שהיא באה לידי ביטוי בתיאור בריאת העולם בספר בראשית.

 

בריאתו של אלהים

"בראשית ברא אלהים" נתפס בדרך כלל כנקודת ההתחלה בזמן של כל מה שקיים. ספר הזהר מציג תפיסה עמוקה יותר של בראשית:

 



 


"בראשית" בראש דבר המלך גלף גילופים בטוהר העליון. שביב של קדרות יצא מתוך הסתום שבסתום, מסוד אין-סוף, אד בתוך גולם, נעוץ בטבעת, לא לבן ולא שחור ולא אדום ולא ירוק, ללא גוון כלל. כשמדד בקו המידה עשה גוונים להאיר. בתוך השביב לפני ולפנים יצא מעיין אחד, שממנו נצטבעו הגוונים למטה, סתום בסתומות של סוד אין-סוף. הוא בקע ולא בקע את האויר שלו, לא נודע כלל, עד שמתוך דוחק בקיעתו האירה נקודה אחת, סתומה, עליונה. מעבר לנקודה זו לא נודע כלום, לפיכך היא נקראת ראשית: מאמר ראשון לכל.

"והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" (דניאל י"ב, ג'). זהר, סתום שבסתומות, בטש באויר שלו, שנגע ולא נגע בנקודה. אז התפשטה הראשית ועשתה לה היכל לכבוד ולתהילה. שם זרע זרע הקודש, להוליד לתועלת העולם. וסוד זה: "זרע קדש מצבתה" (ישעיה ו', י"ג). זהר, שזרע זרע לכבודו כזרע המשי, הארגמן הטוב, המתכסה בפנים ועושה לעצמו היכל שהוא לו לתהילה, ותועלת לכל. בראשית זו ברא הסתום, שלא נודע, את ההיכל הזה. היכל זה נקרא אלהים, וסוד זה: "בראשית ברא אלהים" (בראשית א', א').

משנת הזהר, קס"ג-קס"ד.

 

מתוך האין, האינסופי והנצחי, הסתום והלא ידוע, יצאה נקודה - הראשית, ובתוכה ברא האין את אלהים. בנקודה זאת נובע הפן הרוחני הנגלה - אלהים - מתוך האין הסתום והנסתר.

 

מהו האין?

ספר הזהר מסביר:

 

אין-סוף אינו עומד לידיעה, ולא לעשות סוף ולא לעשות ראש, כמו שאין קדמון הוציא ראש וסוף. מי ראש? הנקודה העליונה, שהיא ראש הכל, הסתום העומד בתוך מחשבה, ועושה סוף הנקרא: "סוף דבר" (קהלת י"ב, י"ג). אבל שם אין-סוף, לא רצונות ולא אורות ולא מאורות באותו אין-סוף. כל המאורות והאורות האלה תלויים להתקיים בו, ואינם עומדים להשיג. מי שיודע ואינו יודע אין הוא אלא הרצון העליון, סתום כל הסתומים, אין.

משנת הזהר, קי"ט.

 

האין אינו ניתן לידיעה, הוא סתום ונסתר. הוא נצחי ולא משתנה. הוא הדבר היחידי שיש לו ממשות, מכיוון שכל השאר נובע ממנו ותלוי בו לצורך קיומו. הוא הממשות הטהורה.

 

מיהו אלהים?

ספר הזהר מסביר:

 

בשעה שסתום כל הסתומים ביקש להיגלות עשה בראשונה נקודה אחת, והיא עלתה להיות מחשבה. צייר בה כל הציורים, חקק בה כל הגילופים וגלף בתוך המאור הקדוש הסתום גילוף של ציור אחד סתום. קודש קודשים, בנין עמוק שיצא מתוך המחשבה ונקרא מ"י, התחלת הבנין. קיים ולא קיים, עמוק וסתום, לא נקרא בשם אלא מ"י. ביקש להגלות ולהקרא בשם והתלבש בלבוש יקר המאיר, וברא אל"ה, ועלה אל"ה בשם, התחברו האותיות אלו באלו ונשלם בשם אלהים. ועד שלא ברא אל"ה לא עלה בשם אלהים. ואלו שחטאו בעגל על סוד זה אמרו: "אלה אלהיך ישראל". וכשם שמשתתף מ"י עם אל"ה כך הוא שם המשותף תמיד, ובסוד זה מתקיים העולם. משנת הזהר, קפ"ב.



 

 


אלהים הוא נקודת החיבור בין האין הנסתר ליקום הנגלה. הוא מאחד בתוכו את האין הסתום, שאינו ניתן לידיעה (מי), עם הרוחניות המתגלה שיוצרת את העולם (אלה).

 

עבודת אלילים

עבודת האלילים שהתורה יוצאת נגדה, כפי שהיא באה לידי בטוי בחטא העגל, מתבטאת בסגידה רק לאספקט הנגלה של אלהים - "אלה אלהיך ישראל". אלהים מתגלה בעולם באינספור דרכים ודמויות. אנחנו נוטים לבחור לנו את אחת ההתגלויות האלוהיות, שמתאימה לאופינו,  ולסגוד לה. אנחנו סוגדים לכסף, לקריירה, למין, למערכות יחסים, למטרות פוליטיות,לאידאלוגיות ולעוד אלילים רבים ככל העולה על דעתנו.

 על כך כותב רודי בספרו:

Spiritual Cannibalism

 

"Thou shalt not worship images". This law applies to the image you create of yourself within. This is the false god that keeps you from the true worship of god or your higher self.

This image must be completely destroyed before the true being can emerge.

עמוד 28

 

 

פני האלהים

"והארץ היתה תהו ובהו וחושך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים".

 

זהו תאור סמלי של האין לפני התגלות הבריאה. הסמלים הרומזים לאין הם חושך, פני התהום ופני המים. במקרא  נרמז האין מספר פעמים באמצעות הסמל של פני האל.

יעקב, לאחר שקבל את התואר הרוחני "ישראל" (ראה מאמר קודם), קורא למקום החניכה שלו פניאל:

"ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי" (בראשית ל"ג, ל"א).

 

ההתגלות האלהית  למשה בנקרת הצור מתוארת באופן הבא:

"ויאמר לא תוכל לראות את פני כי לא יראני אדם וחי. ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור. והיה בעבר כבדי ושמתיך בנכרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי. והסירותי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו" (שמות ל"ד, כ'-כ"ג).




 

 

 


התגלות האין לאדם מתוארת כראיית פני האל. אדם בדרך כלל חווה את האספקט הנסתר של ההויה האלוהית רק ברגע המוות. בחיים ניתן לעשות זאת רק אחרי שהאישיות שלנו חדלה להתקיים או במילים אחרות מתה.

 

 

אנרגיית החיים

 "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור".

תחילת הבריאה היא בקול או בצליל. זהו הצליל הראשוני של הבריאה שניתן לשמוע אותו במהלך מדיטציה עמוקה. צליל הבריאה מתחיל בגרסה של שם ההויה - יהי (ראה מאמר קודם לגבי השם יהוה), ומסתיים  במילה אור. שם ההויה הוא המנטרה הבסיסית במיסטיקה העברית. האור הוא אנרגיית החיים - המהות של כל מה שקיים. אנרגיית החיים מתבטאת בקול ובאור. הצליל הבסיסי של הקיום נקרא בסנסקריט צליל "האום"; הנוסח העברי יהיה מן הסתם צליל "האור". ההתגלות האלהית בהר סיני מתוארת גם היא במונחי קול ואור: "וכל העם רואים את הקולות" (שמות כ', ט"ו). זהו תיאור של חויה מדיטטיבית המורכבת מקול ומאור.

אנרגיית החיים - אור בראשית - בוקעת מן האין ונותנת חיים לכל, כפי שאומר הזהר:

 

"ויהי אור" - אור שכבר היה. אור זה הוא סוד סתום: התפשטות שנתפשטה ופרצה מסוד הסתר של האויר העליון הסתום. בראשונה פרצה והוציאה נקודה סתומה אחת מהסוד שלה, שכן אין-סוף התפרץ מאוירו וגילה אותה נקודה: י'. כיון שאותה י' התפשטה, מה שנשאר מסודו של אותו אויר סתום נמצא: אור."

משנת הזהר, קס"ז-קס"ח.

 






"וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החושך."

אנרגיית החיים מתבדלת ויוצרת את היקום על כל רבגוניותו, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהמשך תיאור הבריאה. כבר הראיתי במאמר קודם, שעל פי ההגיון הפנימי של תיאור בריאת העולם, ימי בראשית אינם יכולים להיות ימים במובן המילולי. השימוש בימי השבוע לצורך תיאור הבריאה הוא סמל לכך שהבריאה היא תהליך מחזורי שמתרחש כל הזמן. המקרא נותן לנו את המפתח להבנת המושג יום:

 

"ויקרא אלהים לאור יום ולחושך קרא לילה, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד".

 

יום = אור

לילה = חושך

 

היום מסמל את הפן הנגלה של הבריאה - אנרגיית החיים היוצרת את הכל.

הלילה מסמל את הפן הנסתר - האין.

תהליך הבריאה הוא תהליך מחזורי שבו אנרגיית החיים - האור - מתבטאת בשבעה שלבים, כאשר כל שלב נובע מן האין - החושך.

וכך מתאר זאת החכם הסיני לאו-טצה:

 

הטאו שניתן להגדירו אינו הטאו הנצחי;

השם שניתן להביעו אינו השם המפורש.

האין מכונה אבי שמים וארץ;

היש הוא אם כל חי.

מתוך האין הנצחי נשקיף בשלוות עד על המסתורין של ראשית היווצרות העולם;

מתוך היש הנצחי נבחין בבירור ברב גוניות של התופעות.

שנים אלה זהים במקורם ושונים בהופעתם.

זהות זו מכונה עמקות. עמקות אינסופית היא השער דרכו יעלו מקורות מעייניה של תבל רבה.

טאו טה צ'ינג, פרק א', תרגום שלמה קאלו.

 

 

האור השביעי

"ויכולו השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלהים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה, וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות".

הפן השביעי של האנרגיה האלהית מתבטא בהשבתת תהליך הבריאה. המלים "ויכולו" ו-"ויכל" הם מהשורש כלה שפירושו סיים, אבל גם השמיד (כליון).  השבתת תהליך הבריאה משמעה חזרה אל האין. הפן הנגלה של אלהים, היקום כולו, מסתיים או מתכלה וחוזר אל הממשות הנצחית והטהורה שהיא האין. מדוע אלהים בוחר לקדש ולברך דווקא את האור השביעי?

האור השביעי בא לידי ביטוי אצל האדם בצ'קרה שבבסיס עמוד השדרה. בצ'קרה זו נמצאת אנרגיית החיים שלנו במצב רדום. בסנסקריט נקראת אנרגיה זו קונדליני ומתוארת בצורה סמלית כנחש מפותל (ראה מאמר קודם). במיסטיקה העברית אנרגיית הקונדליני נקראת שכינה, ומתוארת כמלכה או ככלה הגולה מארצה או מאהובה.

ספר הזהר מתאר את תהליך השתחררותה של השכינה מהגלות:

 

"עולת תמיד" זו השכינה העולה למעלה באותה מדרגה, שנאמר בה: "ערב ובקר בכל יום תמיד ואומרים פעמים באהבה שמע ישראל". היא עולה בעמוד האמצעי, שהוא תמיד עמה בלא פירוד כלל. ולאן עולה? למקום שנחצבה משם, שהוא אין-סוף, והוא גבוה מכל הספירות.
משנת הזהר, רמ"ד
.






עליית השכינה - אנרגיית הקונדליני - לאורך העמוד המרכזי - עמוד השדרה - מאפשרת לתודעת האדם להתאחד עם האין.

תהליך זה אפשרי כאשר תודעתנו שובתת - גופנו הפיזי נח ומחשבותינו פוסקות. בשפה מודרנית מצב זה נקרא מדיטציה - שביתת התודעה ובעקבותיה איחוד עם האין.



על המחבר:

אלי מלכי הוא תלמידו של סטוארט פרין ובעצמו מורה למדיטציית קונדליני. סטוארט פרין חי בארה"ב ומבקר בישראל לעיתים קרובות.

פרטים ליצירת קשר:

אלי מלכי

ת.ד. 44034 ירושלים 91440

טלפון: 6568906 - 02

דואר אלקטרוני:



מאמרים נוספים על התפתחות רוחנית:


מדיטציית קונדליני בישראל

 

הנחש המקראי והארה רוחנית - אלי מלכי

 

צלם אלוהים - אלי מלכי

 

יוגה עברית - אלי מלכי

 

חיים רוחניים ומדיטציה - אלי מלכי

 

ספר יצירה: סיפורו של היקום - אלי מלכי

 

מערכת הצ'קרות - אלי מלכי

 

רוחניות בצל המלחמה - אלי מלכי

 

המורים שלי:


מי אני ? - סטוארט פרין

 

רודי - סוואמי רודרננדה

 

אתר הבית של סטוארט פרין (אנגלית)

 


אלי מלכי - כל הזכויות שמורות © 2003.

מספר המבקרים באתר זה עד כה הוא


BlaBla 4U Counter