יוגה עברית
- המקרא כמדריך להארה רוחנית.
מבוא:
את ההשראה לכתיבת מאמר זה קבלתי ממורי הרוחני
סטוארט פרין. זהו מאמרי השלישי העוסק בפרשנות רוחנית למקרא. במאמרים הקודמים עסקתי בשני מוטיבים מקראיים המסמלים תהליכים רוחניים - הנחש המקראי וצלם אלוהים. בשונה מהם מאמר זה מציג פרשנות רוחנית למספר סיפורים מקראיים, שלכאורה אינם קשורים אחד לשני, אולם בהיבט הרוחני הם יוצרים רצף שהוא למעשה מדריך להארה רוחנית.הדעות המובעות במאמר הן שלי ומשקפות את הבנתי המוגבלת.
לך לך
- תחילת החיפוש הרוחניבראשית י"ב
– א'. ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה.
ספר הזהר (חלק א', ע"ח, א') כותב:
"לך לך: לעצמך, לתקן (את) עצמך. לתקן (את) המדרגה שלך.".(התרגום לעברית הוא עפ"י פירוש הסולם).
פירוש מדהים שהופך את כל המשמעות של הכתוב. מסעו של אברהם לארץ המובטחת איננו סיפור היסטורי, אלא מסע רוחני לתוך עצמו.
ישראל
- המורה הרוחניבראשית ל"ב
- כ"ה.ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי.
כיצד נולד השם ישראל? יעקב מקבל אותו לאחר התגלות אלוהית הכרוכה במאבק עם מלאך ובניצחון עליו. התיאור הוא סימבולי
– הוא מתאר את המעבר לרמה רוחנית גבוהה יותר. מעבר זה מחייב מאבק פנימי עז שכרוך בסכנה רבה, אולם יעקב מנצח בו. השם ישראל הוא למעשה תאור של רמתו הרוחנית החדשה - "כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל". בטרמינולוגיה הבודהיסטית הוא היה מכונה מן הסתם בודהיסטווה - אדם שחווה את המוחלט ופועל על פני האדמה כדי לעזור למין האנושי. יעקב עצמו מספר על החוויה שעבר: "כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי".המונח ישראל הוא תואר שמציין רמה רוחנית גבוהה
- ראיית פני האלוהים, או בשפה יותר מודרנית הארה רוחנית. בני ישראל הם הצאצאים הרוחניים – תלמידיו של ישראל-יעקב ההולכים בדרכו הרוחנית.
יציאת מצרים
- המסע הרוחנייציאת בני ישראל ממצרים, וההתגלות האלוהית, היא הליבה של הסיפור המקראי. חוקרי המקרא מתווכחים ביניהם לגבי האמיתות ההיסטורית של סיפור יציאת מצרים. אולם, בין אם התרחש מאורע זה בהיסטוריה או לא, המטאפורה הרוחנית הגלומה בסיפור זה היא מדהימה.
בני ישראל נמצאים במצב של שעבוד במצרים ויוצאים מעבדות לחרות בעזרתו של נביא ושליח אלוהים ששמו משה.
בני ישראל
- הם השואפים לחיים רוחניים.המילה
מצרים היא שם של מקום, אולם בשינוי ניקוד פירושה גם מקום של צרה ומצוקה:
מן-המצר קראתי יה (תהילים קי"ח, ה').
אפפוני חבלי-מות ומצרי שאול מצאוני (תהילים קט"ז, ג').
גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים (איכה א', ג').
המחפש הרוחני נמצא במצב של שעבוד, במצוקה. מיהו המשעבד? זהו פרעה מלך מצרים.
המלה
פרעה בהיפוך אותיות היא:
פרעה = העפר
וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה (בראשית ב', ז').
בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב (בראשית ג', י"ט).
העפר מסמל את העולם הפיזי, עולם התופעות שבו אנו חיים. השעבוד במצרים הוא, לפיכך, תיאור קיומי של מצב האדם. אנו משועבדים לעולם הפיזי - עולם התופעות - ושעבוד זה הוא המקור לסבל ולמצוקה התמידית שבה נמצא האדם. זוהי ה-
Dukkha הבודהיסטית: מצב תמידי של חוסר שביעות רצון, של מצוקה, הנובע משעבוד לאשליות.
ולבסוף מיהו המושיע? זהו משה - גדול הנביאים.
המלה
משה בהיפוך אותיות היא:
משה = השם
המקרא מייחס חשיבות רבה לשמות בכלל ולשמו של האל בפרט. השם הוא סמל המצביע על התכונות הרוחניות של נושאו.
בספר בראשית פרק ו', ד' מופיע התיאור הסימבולי הבא:
הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם.
אנשי השם
- הנפילים - הם תוצאה של זיווג בין בני האלהים לבנות האדם. זהו תאור סימבולי של זיווג רוחני. איחוד של הנשמה האנושית והנשמה האוניברסלית. אנשי השם הם נשמות מוארות, נשמות אנושיות שהתאחדו עם הנשמה האוניברסלית.
משה, כפי שמרמז שמו, הוא איש השם. הוא נשמה מוארת ולכן הוא יכול ללמד את בני ישראל את הדרך לשחרור מעבדות לחירות.
שמות האל
משה הוא הדמות המקראית היחידה הזוכה לכך שהאל מגלה לה את שמו. תאור סימבולי זה מופיע בספר שמות ג', י"ג
ט"ו:ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר.
ההתגלות האלוהית של שמות האל מתרחשת ליד הסנה הבוער:
וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני.
(שמות ג', ב'-ד').
הסנה הבוער מסמל את מערכת הצ'קרות שבתוכה זורמת אנרגיה רוחנית המסומלת ע"י אש. הסנה הבוער, שהאש אינה מאכלת אותו, מסמל מערכת צ'קרות חזקה המסוגלת להכיל את האנרגיה האלוהית. לפיכך הדימוי של הסנה הבוער מסמל את רמת התפתחותו הרוחנית של משה, שהיה חזק מספיק לקבל את ההתגלות האלוהית.
האל מגלה למשה את שני שמותיו:
אהיה
יהוה
המסורת היהודית-רבנית אוסרת את הגייתו של השם המפורש
יהוה. אולם היהדות המקראית (התנועה הקראית) שימרה מסורת אחרת שעל פיה הגיית השם המפורש, לא רק שאיננה אסורה, אלא אפילו נדרשת. הגיית שמו של האל, עפ"י המסורת הקראית, מוצגת להלן:
שמו של האל הוא איחוד של שני פעלי הויה:
יהיה + הוה
השם
יהוה מבטא איחוד בין ההווה לעתיד, הוא מסמל מצב תודעה שהוא מעבר למימד הזמן.
שני השמות של האל מדגימים עוד פן של ההויה האלוהית:
אהיה <=> יהוה
השם הראשון הוא שם ההויה בגוף ראשון (אני) ואילו השם השני הוא שם ההויה בגוף שלישי (הוא). בטרמינולוגיה היוגית מצב התודעה העליון מתאפיין בתפיסה של
אני הוא זה (I am That). האדם הוא אחד עם היקום. שמותיו של האל מסמלים את מצב התודעה הזה כפי שעוד אראה בהמשך.
הקבלה מייחסת חשיבות רבה לשמותיו של האל. המקובל בן המאה ה- 13 יוסף ג'יקטיליה מציג בספרו "שערי אורה" מדריך לשמותיו השונים של האל. שמות האל זהים, עפ"י ג'יקטיליה, לעץ הספירות אותו הזכרתי כבר
במאמר קודם. וכך הוא כותב ("שערי אורה", הוצאת מוסד ביאליק, שער ראשון, ע' 56):"עד שנמצא שלוש שמות מכוונים זה כנגד זה: אדני למטה, יהוה באמצע, אהיה למעלה. ומשם אהיה יתאצלו כל מיני שפע האצילות מן המקור הנקרא אין-סוף בדרך המעלות, עד שיגיעו לשם יהוה יתברך; ומשם יהוה ילכו כל הצינורות וההמשכות לשם אדני."
השם
אהיה הוא שמה של ספירת כתר – הספירה העליונה הנובעת מן האינסוף.השם
יהוה הוא שמה של ספירת תפארת – מרכזה של מערכת הספירות.השם
אדני הוא שמה של ספירת מלכות, היא השכינה – הנוכחות האלוהית בעולם התופעות.עץ הספירות מתבטא באדם באמצעות מערכת הצ'קרות
– מערכת של מרכזי אנרגיה שבאמצעותה אדם יכול ליצור קשר עם אלהים. מערכת הצ'קרות היא צלם אלהים, היא התבנית האלוהית החקוקה במודעותו של האדם. לפיכך גם שמותיו של האל מתבטאים באדם כפי שממחישה הדיאגרמה הבאה:
צ'קרת הכתר, בקודקוד הראש, היא השם
אהיה.צ'קרת הלב, במרכז בית החזה, היא השם
יהוה.צ'קרת הבסיס, בקצה עצם הזנב, היא השם
אדני.הדימוי הקבלי של זרימת השפע דרך מערכת הספירות הוא למעשה תיאור של זרימת האנרגיה הרוחנית ממקורה האינסופי דרך מערכת הצ'קרות.
יוגה עברית - אחדות ואהבה
סוואמי ונקטסאננדה, יוגי ומורה רוחני, מסביר את פירוש המלה יוגה ("יוגה", הוצאת תמר, עמ' 17):
"מובן המלה יוגה הוא אחוד. היוגה יכולה להעשיר את חייך ולהגשים את מטרתם. בכך שהיא מאחדת אותנו בחוט של אהבה היא מיד מקדמת הרמוניה, שלום ושגשוג. אלוהים הוא אהבה. הנפש המאוחדת עם אלוהים נמשלת ומודרכת באמצעות אהבה זו. אותו אדם המצהיר על אהבתו לאלוהים, לא יוכל עוד לבוז לאדם
– כל אדם – אפילו לנמוך ביצורים. כולנו קשורים בקשר אהבתו של ההווה בכל, הכל יכול, אשר יוצר, מקיים ופודה את הכל."
במלים קצת שונות, אך עם אותה משמעות, מציג משה את תפיסת היוגה העברית:
שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך.
(דברים ו', ד'-ה')
אמירה זו היא לב-לבה של הרוחנית העברית, ולפיכך מצווים בני ישראל לזכור ולשנן אותה:
והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך.
(דברים ו', ו'-ט').
היוגה העברית מורכבת משני מרכיבים שהם למעשה אחד: (א) אחדות האל; (ב) אהבה מוחלטת לאל.
בשפה העברית ישנו קשר גימטרי בין אחדות, אהבה, ושמו של האל:
אחד = אהבה = 13
אהבה (13) + אחד (13) = יהוה (26)
כבר ראינו שהשם
יהוה מציין את צ'קרת הלב – מקור האהבה. כדי לאהוב אדם צריך לפתוח את לבו. אהבת האל המוחלטת, כפי שדורש משה בספר דברים, אפשרית רק כשהלב פתוח באופן מוחלט. במצב זה אנרגיית החיים האנושית (קונדליני), הנמצאת בבסיס עמוד השדרה, עולה לאורך חוט השדרה ומתאחדת עם האנרגיה אינסופית של האל. זרימת האנרגיה דרך מערכת הצ'קרות, שהן צלם אלוהים החקוק בתוכנו, מאחדת אותן ומאפשרת לנשמתנו לחזור למקורה האינסופי. איחוד הנשמה האנושית עם הנשמה האלוהית הוא תוצאה של אהבת האל. כתוצאה מאיחוד נשמתנו עם האינסופי, אנרגיה (שפע) שמקורה באינסוף זורמת דרך הצ'קרות ומביאה אתה הרמוניה, אהבה והכרת המציאות כפי שהיא.
מצב תודעה זה, שנקרא הארה רוחנית, מסומל ע"י שמות האל:
אהיה <=> יהוה
שחרור ממימד הזמן, ואחדות עם היקום.
על המחבר:
אלי מלכי הוא תלמידו של סטוארט פרין ובעצמו מורה למדיטציית קונדליני. סטוארט פרין חי בארה"ב ומבקר בישראל לעיתים קרובות.
פרטים ליצירת קשר:
אלי מלכי
ת.ד. 44034 ירושלים 91440
טלפון: 6568906 - 02
דואר אלקטרוני:
מאמרים נוספים על התפתחות רוחנית:
הנחש המקראי והארה רוחנית - אלי מלכי
צלם אלוהים - אלי מלכי
אור בוקע מן האין - אלי מלכי
חיים רוחניים ומדיטציה - אלי מלכי
ספר יצירה: סיפורו של היקום - אלי מלכי
מערכת הצ'קרות - אלי מלכי
רוחניות בצל המלחמה - אלי מלכי
המורים שלי:
רודי (סוואמי רודרננדה)
אתר הבית של סטוארט פרין (אנגלית)