Make your own free website on Tripod.com
מערכת הצ'קרות

מערכת הצ'קרות

מאת: אלי מלכי

 

מאמר זה מציג בצורה תמציתית את תהליך הגדילה הרוחנית. הידע שמועבר כאן לגבי מערכת הצ'קרות ותהליך העיכול הנפשי הוצג לראשונה ע"י רודי (סוואמי רודרננדה); אני קיבלתי אותו ממורי הרוחני סטוארט פרין שהיה תלמידו של רודי. ההשוואה לרעיונותיו של ג.א. גורדג'ייף היא תרומתי הצנועה ומתבססת על הבנתי המוגבלת.

 

 

מערכת העיכול הנפשית

במאמרים קודמים כבר הזכרתי את מערכת הצ'קרות – אותה מערכת של מרכזי אנרגיה הנמצאת אצל כל אדם ומהווה את הכלי שבאמצעותו מתפתחים חיים רוחניים בתוכנו. תפקידה של מערכת הצ'קרות בתהליך הגדילה הרוחנית מקביל בהרבה מובנים לתפקידה של מערכת העיכול בחיים הפיזיים. מערכת הצ'קרות היא מערכת עיכול נפשית המסוגלת להפוך אנרגיה נמוכה לאנרגיה גבוהה. המושגים אנרגיה גבוהה ונמוכה מתייחסים לרמת הקירבה של האנרגיה אל המקור האלוהי. בתהליך הבריאה המקור האלוהי, האחד, מאציל מתוכו אנרגיה שרמת העידון שלה הולכת ויורדת ככל שיורדים בסולם הבריאה. תהליך הגדילה הרוחנית הולך בכיוון ההפוך מתהליך הבריאה, בכיוון של חזרה אל המקור. אנחנו מתחילים ברמת האנרגיה של הקיום היומיומי שלנו, שהיא גסה וחסרת עידון. על מנת לגדול אנחנו צריכים להפוך את האנרגיה הזאת לאנרגיה מעודנת, שהיכולת להכיל אותה, מקרבת את תודעתנו אל המקור האלוהי. תהליך זה מתרחש במערכת הצ'קרות, אולם בשונה ממערכת העיכול הפיזית הוא אינו קורה מעצמו. על מנת שתהליך הגדילה הרוחנית יקרה בתוכנו אנחנו צריכים להשקיע מאמץ מודע. עלינו לעבוד, ולעבוד קשה.

 

מרכזי האנרגיה ומיקומיהם מוצגים בטבלה הבאה:

 

מיקום

מרכז אנרגיה

במרכז המצח בין העיניים

צ'קרת המצח 

(העין השלישית)

בבית הבליעה

צ'קרת הגרון

במרכז בית החזה

צ'קרת הלב

כשתי אצבעות מתחת לטבור

צ'קרת הטבור

באיבר המין

צ'קרת המין

בבסיס עמוד השדרה

בקצה עצם הזנב

צ'קרת הקונדליני

בקודקוד ובחלק האחורי של הראש

צ'קרת הכתר

 

הטבלה שלעייל מציגה את מרכזי האנרגיה עפ"י הסדר שבו זורמת ומתעכלת האנרגיה הנפשית. מרכזי האנרגיה ממלאים תפקידים שונים בתהליך זה; חלק מהתפקידים האלה בא לידי ביטוי בחיי היומיום שלנו, בעוד שתפקודים אחרים מתפתחים רק בשלבים מאוחרים יותר של הגדילה הרוחנית.

 

צ'קרת המצח (העין השלישית):

מרכז זה הוא נקודת הכניסה למערכת העיכול הנפשית, מעין פה נפשי. הביטוי "העין השלישית" מתייחס לעובדה שצ'קרת המצח היא גם המקום דרכו אנחנו חווים אנרגיה רוחנית. פתיחתה של העין השלישית מאפשרת לאדם לחוות אנרגיה רוחנית וממדים רוחניים. צ'קרת המצח קשורה בחיי היומיום למחשבה. כוח המחשבה הוא אנרגיה אדירה, שברובה הגדול אינה מנוצלת. המחשבות, המתרוצצות בראשנו ללא שליטה, הן  ברובן הגדול חסרות תועלת. בנוסף לכך המחשבות מתאפיינות בקוטביות, הן נעות תמיד בין שני קטבים: נכון – לא נכון; טוב –רע.  המחשבות הן המקור העיקרי לתפיסה האשלייתית שלנו לגבי עצמנו ולגבי העולם. המחשבה האסוציאטיבית, שמתרוצצת מדבר לדבר, יוצרת מעין מסך שחוסם את העין השלישית ואינו מאפשר לנו לראות את המציאות כמו שהיא.

 

צ'קרת הגרון:

מרכז זה מעביר את האנרגיה שנכנסת דרך העין השלישית למרכז של הלב. בחיי היומיום הוא קשור לדיבור ובאופן כללי יותר לתקשורת בין אנשים. הדיבור קשור למחשבה ולרגשות. אנחנו מבטאים את רגשותינו ומחשבותינו. לכן די ברור שכשהמחשבות והרגשות הם כאוטיים מה שיוצא מפינו הוא כאוטי באותה מידה. מלחמות, סכסוכים, ומריבות בין אישיות הן התוצאה הישירה של תקשורת מסוג זה.

 

צ'קרת הלב:

המרכז של הלב אחראי על החיים הרגשיים שלנו. זהו מרכז רגיש ביותר שמגיב לכל שינוי בסביבה החיצונית. כאשר הלב פתוח אנו חווים רגשות גבוהים כמו אהבה, חמלה והכרת תודה; לעומת זאת כאשר הלב סגור אנו חווים טינה, שנאה וקנאה. במצבנו הטבעי אין לנו שליטה על מצבה של צ'קרת הלב. היא נפתחת ונסגרת באופן אקראי כתוצאה מאירועים שונים בחיינו. אירוע נעים גורם לפתיחת הלב ואילו אירוע לא נעים גורם לסגירתו. כתוצאה מהקשיים הרבים שאנו נתקלים בהם בחיינו היומיומיים צ'קרת הלב נסגרת בהדרגה לגמרי. רוב האנשים מבלים את חייהם הבוגרים עם לב סגור.

 

צ'קרת הטבור:

המרכז של הטבור הוא מרכז הכובד שלנו: מרכז של איזון, שקט וכוח. בדרך כלל אנחנו לא מודעים לאפשרויות שהמרכז הזה פותח לנו, למעט בפעילויות מוטוריות פשוטות כמו נהיגה במכונית. אנשים שעוסקים בפעילויות גופניות מורכבות כגון: בלט או אומניות לחימה פועלים באמצעות המרכז של הטבור. זהו כמובן שימוש חלקי במרכז שבלעדיו אין אנו מסוגלים לממש את האנושיות שלנו.

 

צ'קרת המין:

המרכז של המין קשור ללידה מחדש, במקביל לתפקוד של איברי המין כאברי הרבייה. בצ'קרת המין מתחיל תהליך ההתמרה (טרנספורמציה) של האנרגיה מהרמה האנושית לרמה הרוחנית. זוהי תחילתה של הלידה המחודשת שלנו במישור הרוחני.

 

צ'קרת הקונדליני:

פירוש המילה קונדליני הוא מפותל והיא מתייחסת למצבור של אנרגיה הנמצא במצב רדום בבסיס עמוד השדרה. אנרגיית הקונדליני מתוארת כמעיין סליל היושב בבסיס עמוד השדרה ולפיכך היא מכונה גם "כוח הנחש (The Serpent Power)" – מעין נחש המפותל כמו סליל. דימויים רוחניים אלה הם מחוץ לעולם המושגים הרגיל שלנו ולכן אין טעם לנסות להבין אותם לפני שאדם מתנסה בחוויות רוחניות. מה שכן חשוב להבנה הוא שהאנרגיה החזקה ביותר שקיימת בתוכנו, אנרגיית החיים שלנו, נמצאת באופן טבעי במצב רדום. זהו הבסיס לקביעה, הקיימת בתורות רוחנית רבות, שאדם במצבו הטבעי נמצא במצב של שינה. הוא אינו מודע לפוטנציאל שלו. על מנת לחיות חיים רוחניים אדם צריך להתעורר, כלומר לעורר את אנרגיית החיים שלו.

 

צ'קרת הכתר:

כאשר אנרגיית הקונדליני מתעוררת היא מתחילה לעלות לאורך עמוד השדרה. בדרך כלל זוהי עלייה הדרגתית, למרות שישנם מצבים בהם האנרגיה עולה במהירות וגורמת לתגובות פיזיות חזקות. בסופו של התהליך האנרגיה מתרכזת בקודקוד ובחלק האחורי של הראש המכונה המרכז של הכתר. המרכז הזה הוא למעשה הקשר שלנו עם האנרגיה היצירתית הגבוהה של היקום.

 

 

עבודה רוחנית

במצבנו הטבעי הצ'קרות בדרך כלל סגורות לגמרי, או שמתפקדות באופן חלקי בלבד. האנרגיה הנפשית שלנו, שאמורה לזרום ולהתעכל דרך מערכת הצ'קרות אינה יכולה לעשות זאת ולפיכך היא מצטברת בתוכנו בצורה של מתחים. אנרגיה שמנסה לזרום מהעין השלישית למטה נתקלת במחסום של הלב הסגור ונעצרת. זהו המצב הנפוץ אצל רוב בני האדם מכיוון שהמרכז של הלב סגור כמעט לגמרי. מה שקורה כתוצאה מכך דומה מאוד לניסיון להזרים מים דרך כיור סתום. כפי שיודע כל מי שהתנסה בכך, המים שמנסים לזרום למטה ונתקלים בסתימה עולים בחזרה לתוך הכיור ויחד איתם עולה גם הלכלוך שסותם את פתח הניקוז. באופן מקביל לחלוטין, האנרגיה שמנסה לזרום למטה ונתקלת במתחים הרגשיים שסוגרים את הלב עולה בחזרה למרכז של הגרון ולמרכז של המצח ביחד עם אותם מתחים. מתחים אלה שמתיישבים בצ'קרת הגרון ובצ'קרת המצח הם הגורם העיקרי לטירוף ולאבסורדיות של המחשבות הרבות שחולפות בראשנו ולשטויות שיוצאות מפינו לעיתים כל כך קרובות. אנו נתקלים לעיתים קרובות בהתנהגויות מטורפות לחלוטין של בני אדם ושואלים את עצמנו מהיכן כל זה בא? התשובה לכך היא פשוטה, זוהי תוצאה של אנרגיה שאינה זורמת. נהר שמפסיק לזרום הופך לביצה; אנרגיה שאינה זורמת הופכת למתחים נפשיים שמרעילים את חיינו בהדרגה.

מצבו הטבעי של האדם איננו גזירת גורל, הוא ניתן לשינוי; אולם השינוי דורש מאמץ מודע ועבודה קשה. זוהי עבודת אינסטלציה פנימית שמטרתה לפתוח את מעברי האנרגיה ולהפעיל מחדש את מערכת הצ'קרות. הכלים להפעלת מערכת הצ'קרות קיימים אצל כל אדם: ריכוז, נשימה והכרת תודה.

ריכוז המחשבה הוא הכלי הבסיסי של עבודה רוחנית.  הריכוז יוצר משמעת במחשבות, הוא מאפשר למקד את האנרגיה האדירה של המחשבה ולהשתמש בה לפתיחת הצ'קרות ולחיזוקן.

הנשימה היא הכלי שבאמצעותו ניתן לספוג לתוכנו אנרגיה קוסמית מעודנת. אנרגיה זאת קיימת באטמוספירה וניתן לספוג אותה באמצעות נשימה מודעת. כדי שתהליך העיכול הרוחני יעבוד בתוכנו מערכת הצ'קרות זקוקה גם למינון מסוים של אנרגיה גבוהה, המאפשרת לה להתחזק ולעכל את האנרגיה הנמוכה.

הכרת תודה היא התחושה הבסיסית שפותחת את המרכז של הלב. זוהי תחושה שצריכה ללוות כל אדם, אבל למעשה היא מאוד נדירה. בדרך כלל אנשים אינם מפסיקים להתלונן;  הם לוקחים כל דבר כמובן מאליו וחושבים שהכל מגיע להם. זהו הביטוי החיצוני לשעבוד הפנימי שלנו למתחים הרגשיים. כדי להשתחרר, כדי לפתוח את הלב, חייבים לחוש הכרת תודה.

 

 

 

תהליך הגדילה הרוחנית

השלב הראשון בתהליך הגדילה הרוחנית הוא מימוש הפוטנציאל האנושי שלנו. שלב זה קשור להסדרת פעילותן של ארבעת הצ'קרות הראשונות: העין השלישית, הגרון, הלב והטבור. תהליך הגדילה מתחיל כאשר אנו לומדים לפתוח את הלב, להשקיט את המחשבות ולפעול ממקום של איזון. צ'קרת הטבור ממלאת תפקיד מרכזי בתהליך זה בהיותה מרכז הכובד שלנו. פתיחתה של צ'קרת הטבור והתחזקותה מאפשרים למרכז של הלב להישאר פתוח. כאשר הלב פתוח ותשומת הלב שלנו מיוצבת בצ'קרת הטבור מתחיל תהליך של הפיכת מתחים לאנרגיה. זהו התהליך הבסיסי ביותר של עיכול אנרגיה נפשית גסה והפיכתה לאנרגיה מעודנת יותר. כל אותם מתחים רגשיים, הנולדים כתוצאה מזרימה לא תקינה של אנרגיה, יכולים להפוך לאנרגיה כשהם עוברים בצ'קרת הטבור. זהו תהליך דומה להפיכה של זבל אורגני למזון בתוך מערכת העיכול של הצמחים. הפסולת הרגשית שלנו יכולה להפוך לאנרגיה שמשמשת את הגדילה הרוחנית שלנו.

כשהתהליך הזה מתחיל לקרות אדם מרגיש שחייו משתנים מקצה אל קצה. אדם לומד להתעלות מעל הקוטביות של המחשבות ולהגיע לנקודת האיזון שבטבור. הדרמות הגדולות של החיים הופכות מקור לתזונה פנימית ומקבלות פרופורציה אחרת לגמרי. כל מרכיבי האישיות שלנו -  האגו, תחושת החשיבות העצמית, הפחדים, החרדות, רגשות האשמה, הצורך לשלוט באנשים אחרים - הכל חייב להתעכל ולהפוך לאנרגיה. באמצעות תהליך זה אדם משלים את האנושיות שלו: הוא לומד לחיות באיזון, בהרמוניה עם הסובב אותו ועם תחושה בסיסית של הכרת תודה.              

כדי שתהליך העיכול הנפשי יתרחש מערכת הצ'קרות זקוקה לתוספת של אנרגיה מעודנת. אנרגיה מעודנת קיימת באטמוספירה, אולם היכולת שלנו להגיע אליה, בשלבים הראשונים של העבודה, היא מאוד מצומצמת. כדי לקבל אנרגיה רוחנית ממקור גבוה אדם זקוק למורה רוחני. המורה, שתהליך התמרת האנרגיה כבר עובד בתוכו, יכול להעביר אנרגיה ממקור גבוה יותר ועל ידי כך לאפשר את תהליך הגדילה אצל תלמידיו. זוהי נקודה שחשוב מאוד להבין אותה. אנשים בדרך כלל חושבים שהם יכולים לעשות את המסע הרוחני בכוחות עצמם ועל פי התנאים שלהם. זוהי כמובן אשליה. כדי שתהליך העיכול הרוחני יתאפשר אדם חייב מורה שייתן לו את האנרגיה הנוספת שחסרה לו. התלמיד ניזון מהאנרגיה שהמורה נותן לו, ובאמצעות הצורך שלו לגדול הוא גורם למורה לעבוד עמוק יותר על מנת לספק את האנרגיה הנוספת הדרושה לתלמידיו. אדם לוקח על עצמו את המחויבות להיות מורה רוחני אך ורק מהסיבה הזאת: הקשר עם התלמידים מכריח את המורה לעבוד עמוק יותר ובכך מאיץ את תהליך הגדילה שלו. התלמיד תמיד חייב לזכור שהמורה הוא הקשר שלו עם האנרגיה היצירתית הגבוהה; עליו לכבד את הקשר הזה תמיד ולגשת למורה ממקום של הכרת תודה.

השלב השני של הגדילה הרוחנית מתחיל לאחר שמימשנו את הפוטנציאל האנושי שלנו. בשלב זה האנרגיה שנוצרה במרכז של הטבור, כתוצאה מהעיכול ההדרגתי של האישיות שלנו, יורדת למרכז של המין ונפגשת עם האנרגיה המינית. האנרגיה המינית היא האנרגיה היצירתית החזקה ביותר שלנו במישור הפיזי. בחיים הפיזיים אנו מגיעים באמצעותה לפסגת היצירה שלנו – יצירתם של חיים חדשים. בתהליך הרוחני האנרגיה המינית, כשהיא נפגשת עם האנרגיה הנפשית, יוצרת את האני הרוחני. כאן במרכז הזה נולדים החיים הרוחניים שלנו. זרימת האנרגיה דרך המרכז של המין מפעילה אותו ברמה האנרגטית הגבוהה. אין קשר הכרחי בין חיי המין שלנו להפעלת הצ'קרה של המין. גדילה רוחנית אפשרית גם לאנשים שמתנזרים מחיי מין וגם לאלה שמנהלים חיי מין פעילים. למעשה הפעלתו של המרכז של המין מתאפשרת כאשר מספיק אנרגיה מתנקזת למרכז של הטבור. האנרגיה מהמרכז של הטבור יורדת באופן טבעי למרכז של המין ומפעילה אותו.

האנרגיה שממשיכה וזורמת מהמרכז של המין לבסיס עמוד השדרה מתחילה בהדרגה לעורר את אנרגיית הקונדליני – היא אנרגיית החיים. ניתן להמשיל את התהליך הזה לחימום של מדחום כספית. ככל שהחום עולה הכספית מתפשטת ועולה לאורך המדחום עד שהיא מגיעה לקצה הסקלה. באותו אופן אנרגיית החיים מטפסת בהדרגה לאורך עמוד השדרה עד שהיא מגיעה לקודקוד הראש. כשהצ'קרה של הכתר נפתחת מסתיים השלב השני של החיים הרוחניים ומתחיל השלב השלישי. העולם הרוחני נפתח בפנינו ואנחנו מתחילים לתפוס את המציאות כפי שהיא. תודעתנו מתרחבת ומשתחררת בהדרגה ממגבלות הזמן והמרחב. פתיחתה של צ'קרת הכתר מאפשרת את מימושו המלא של הפוטנציאל האנושי. במצב זה אדם הופך לכלי לאנרגיה היצירתית הגבוהה, אנרגיית הבריאה, שיכולה לעבוד באמצעותו בעולם.            

 

 

התפתחות רוחנית עפ"י חוק האוקבה

חוק האוקטבה, או חוק השבעה, הוצג לראשונה בעולם המערבי ע"י ג.א. גורדג'ייף במסגרת קבוצות של עבודה רוחנית שפעלו בהנחייתו ברוסיה בתחילת המאה ה- 20. תיאור מלא של חוק האוקטבה ניתן למצוא במקומות הבאים:

 

 

חוק האוקטבה מסביר כיצד עובדים תהליכי התפתחות שבהם אנרגיה עולה ממצב נמוך למצב גבוה. התהליך של עליית אנרגיה ממצב גבוה למצב נמוך מסומל ע"י הסולם המוזיקלי בן שבעת הטונים שנקרא אוקטבה. שבעת הטונים של האוקטבה מחלקים את המרווח שבין התו "דו" לתו "דו" הבא אחריו שהוא כפול ממנו בתדירותו. כך מתאר הסולם המוזיקלי את תהליך העלייה של האנרגיה מרמה (תדירות) נמוכה לרמה (תדירות) גבוהה. הסולם המוזיקלי בן שבעת הטונים מוצג בטבלה שלהלן. אם נניח שה"דו" הראשון הוא בתדירות 1, הרי ה"דו" שבא אחריו יהיה בתדירות 2. ששת הטונים שבין ה"דו" הנמוך ל"דו" הגבוה עולים בתדירותם, אולם המרווחים ביניהם אינם קבועים. 

 

 

 

מרווח בין תווים

תדירות

תו

 

 

 

 

 

 

 

 

1.000

דו

1

טון שלם

1.122

 

 

 

 

 

1.122

רה

2

טון שלם

1.122

 

 

 

 

 

1.260

מי

3

חצי טון

1.059

 

 

 

 

 

1.335

פה

4

טון שלם

1.122

 

 

 

 

 

1.498

סול

5

טון שלם

1.122

 

 

 

 

 

1.682

לה

6

טון שלם

1.122

 

 

 

 

 

1.888

סי

7

חצי טון

1.059

 

 

 

 

 

2.000

דו

8

 

 

המרווח בתדירות של התווים:

דו – רה;

רה – מי;

פה – סול;

סול – לה;

לה –סי;

הוא  1.122 –מרווח של טון שלם.

 

לעומת זאת המרווח בתדירות של התווים:

מי – פה;

סי – דו;

הוא  1.059  - מרווח של חצי טון.

 

המחשה לכך ניתן לראות במקלדת הפסנתר. כאשר יש מרווח של טון שלם בין התווים ישנו קליד שחור בין הקלידים הלבנים. בשני המרווחים של חצי הטון אין קליד שחור.

 

 

כאמור הסולם המוזיקלי מסמל את תהליכי ההתפתחות ביקום. חוק האוקטבה קובע שכל תהליך התפתחות איננו עולה בצורה רציפה. בשתי נקודות בתהליך, במרווחים שבין התווים מי – פה וסי – דו ישנן נקודות אי רציפות שבהן התהליך אינו יכול להמשיך בכוחות עצמו. במידה ולא תוכנס לתהליך אנרגיה חיצונית, באותם שתי צמתים של אי הרציפות, התהליך ישנה כיוון ולא יצליח להגיע למטרתו.

 

ניתן להחיל את חוק האוקטבה על תהליך העיכול הנפשי שמתרחש במערכת הצ'קרות, כפי שמוצג בטבלה הבאה:

 

זרימת אנרגיה

מערכת הצ'קרות

אוקטבה

 

 

צ'קרת המצח

דו

1

רציפה

 

 

 

 

צ'קרת הגרון

רה

2

רציפה

 

 

 

 

צ'קרת הלב

מי

3

לא רציפה

 

 

 

 

צ'קרת הטבור

פה

4

רציפה

 

 

 

 

צ'קרת המין

סול

5

רציפה

 

 

 

 

צ'קרת הקונדליני

לה

6

רציפה

 

 

 

 

צ'קרת הכתר

סי

7

לא רציפה

 

 

 

 

האנרגיה היצירתית הגבוהה

דו

8

 

הטבלה ממחישה את מה שהוסבר קודם לגבי תהליך העיכול הנפשי. צומת אי הרציפות הראשונה נמצאת בין המרכז של הלב למרכז של הטבור (המרווח בין התווים מי – פה). במצבנו הטבעי האנרגיה לא מצליחה לעבור את המרכז של הלב. נקודת אי הרציפות שבין הלב לטבור היא הסיבה שתהליך הגדילה אינו יכול להתרחש מעצמו. נדרשת אנרגיה חיצונית שמקורה בנשימה מודעת ובאנרגיה שתלמיד מקבל ממורו הרוחני. לאחר שהאנרגיה הצליחה לעבור את צומת אי הרציפות שבין התווים מי –פה, אדם משלים את השלב הראשון של התפתחותו ומממש את האנושיות שלו.

צומת אי הרציפות השנייה היא עם פתיחתו של המרכז של הכתר ויצירת החיבור עם האנרגיה היצירתית הגבוהה (המרווח בין התו סי לתו דו באוקטבה הבאה). כאשר המרכז של הכתר נפתח אנו משלימים את השלב השני של בהתפתחות שלנו – השלב הרוחני. המעבר לשלב השלישי הוא מעבר לאוקטבה אחרת, גבוהה יותר. בשלב זה אדם צריך לעבור לרמת הוויה חדשה שהיא מעבר להתנסות האנושית. פתיחת המרכז של הכתר מאפשרת לאנרגיה היצירתית הגבוהה, אנרגיית הבריאה, להזין אותנו ולפעול דרכנו. חדירתה של האנרגיה היצירתית הגבוהה לתוכנו מאפשרת לאדם לחצות את המרווח שבין סי לדו ולשחרר את תודעתו ממגבלות החלל והזמן.

 

     

על המחבר:

אלי מלכי הוא תלמידו של סטוארט פרין ובעצמו מורה למדיטציית קונדליני. סטוארט פרין חי בארה"ב ומבקר בישראל לעיתים קרובות.

פרטים ליצירת קשר:

אלי מלכי

ת.ד. 44034 ירושלים 91440

טלפון: 6568906 - 02

דואר אלקטרוני:



מאמרים נוספים על התפתחות רוחנית:


מדיטציית קונדליני בישראל

 

הנחש המקראי והארה רוחנית - אלי מלכי

 

צלם אלוהים - אלי מלכי

 

יוגה עברית - אלי מלכי

 

אור בוקע מן האין - אלי מלכי

 

חיים רוחניים ומדיטציה - אלי מלכי

 

ספר יצירה: סיפורו של היקום - אלי מלכי

 

רוחניות בצל המלחמה - אלי מלכי

 

המורים שלי:


מי אני ? - סטוארט פרין

 

רודי (סוואמי רודרננדה)

 

אתר הבית של סטוארט פרין (אנגלית)

 


אלי מלכי - כל הזכויות שמורות © 2005.

מספר המבקרים באתר זה עד כה הוא